סוגי מילים
ישנם שני סוגים של מילים באספרנטו : מילים עם סיומות: finaĵvortoj ומיליות קצרות vortetoj:
מילים עם סיומות
רוב המילים באספרנטו הן מילים עם סיומות. מילים אלו מורכבות למעשהמשורש radiko (או מספר שורשים מחוברים) + וסיומת המעידה על תפקידן הדקדוקי vortklasa finaĵo, לדוגמה.: patr/o, roz/o, sun/o, am/o, kol/tuk/o, san/a, verd/a, hel/ruĝ/a, eg/e, aparten/i, bril/as, est/os, rond/ir/as.
Radikoj = שורשים, מביעים מגוון רחב של דברים: שמות בעלי חיים, אנשים, פעולות, איכויות, דברים מופשטים קיצורים וכן הלאה. שורש אינו יכול להופיע לבד כמילה עצמאית, בלא סיומת, הוא חייב לקבל סיומת שתתן לו את המשמעות הדיקדוקית המסויימת. כגון : O, A, E, I, AS, IS, OS, US ו U. באמצעות הסיומות יכול שורש אחד לקבל מספר משמעויות. למשל: hom/o, hom/a, hom/e, hom/i, hom/as - אדם (שם עצם), אנושי (שם תואר), באנושיות (תואר הפועל).
ישנן תוספות למילים - סיומות ורישיות המאפשרות אף הן את שינוי משמעות המילה, והן מכונות afiksoj, דוגמת EBL, UL, MAL, GE.
המיליות אינן זקוקות לסיומות, והן מופיעות במשפט כפי שהן. זו קבוצה מצומצת יחסית של מילים המייצגות רעיונות בסיסיים - בין היתר מילות יחסה: al, de, en, שמות גוף: mi, vi, ŝi, כינויי רמז: kiu, tiu, kio, tio, kia, tia, kies, ties, ambaŭ, שמות המספר: unu, du, tri, dek, cent, מיליות קישור: kaj, aŭ ke, ĉu, se, כינויי רמז: kie, tie, for, kiam, tiam, baldaŭ, hodiaŭ, kial, tial, kiel, tiel, kiom, tiom, ankaŭ, eĉ, jes, ne, ומילות קריאה: adiaŭ, bis, ho.
ישנן גם את 45 מילות הטבלה, הכוללות את מילות השאלה וכינויי הרמז שלהן אופי ייחודי, דוגמת: tio, tia, kio, kie, iu, iel, ĉiam, ĉiom, nenial, nenies
כללי המשפט
Frazo =משפט הוא מחרוזת של מילים המביעות ביחד מחשבה או רעיון. Frazparto חלק משפט, הפריטים במשפט שהם קבוצת מילים המתנהגת כיחידה שלמה בתוך משפט אחד שלם.
האלמנט החשוב במשפט זה predikato הנשוא. הנשוא הוא תמיד פועל, verbo, המסתיים באחת הסיומות: AS, IS, OS, US, I או U. הנשוא מבהיר על איזו פעולה או מצב מדבר המשפט.
הנשוא הוא מרכז המשפט. חלקי המשפט העיקריים האחרים, הנושא (subjekto) והמושא (objekto), קשורים אליו בצורה כזו או אחרת.
-
La junulo legas libron. - האיש הצעיר קורא את הספר.
הפועל legas-קורא, הוא הנשוא predikato. - הצעיר La junulo הוא הנושא subjekto. - הספר Libron הוא המושא objekto. הנושא באספרנטו איננו מסומן באמצעות סימון מיוחד - אלא מוצג פשוט בשמו באמצעות שם עצם או שם גוף - מצב זה מכונה באספרנטו nominativo. המושא מסומן או באמצעות הסיומת n במקרה של מושא ישיר (akuzativo), או באמצעות מיליות יחס המקדימות אותו.
-
Ŝi veturis tutan tagon per sia aŭto. - היא נסעה כל היום עם המכונית שלה.
שם התואר tutan מתאר את המושא הישיר tagon ולכן גם הוא מסומת ב-n (אקוזטיב). הביטוי per sia aŭto מסומן באמצעות מילית היחס per המספקת מידע על הכלי באמצעותו מבוצעת הפעולה.
-
Andreo, ĉu vi renkontis Paŭlon hodiaŭ? - אנדרו, האם אתה נפגש עם פול היום?
המילה Andreo היא vokativo. (מילת קריאה לתשומת לב של אנדרו).
-
La apartamento de Andreo estas malgranda. - הדירה של אנדרו היא קטנה.
הביטוי malgranda קטנה הוא תיאור הנושא .הדירה. במשפט שמני, שאין בו פעולה מובהקת, הפועל estas משמש כאוגד בין חלקי המשפט - הנושא ותיאורו (בדומה למילים is, are ו-am במשפט שמני באנגלית).
ישנם שלוש דרכים להצביע על תפקידו של חלק דיבר: הנושא - ללא סימון מיוחד, הנשוא הישיר באמצעות הסיומת n, וצורות נשוא אחרות באמצעות מילות יחס.
כל אחד מחלקי הדיבר מורכב ממילת-מפתח (ĉefvorto) שניתן להוסיף לה תיאורים שונים.
-
Andreo loĝas en bela apartamento kun du ĉambroj. - אנדרו גר בדירה יפה עם שני חדרים.
שם העצם apartamento היא המילה הראשית, ויש לה גם תואר - bela. התוספת kun du ĉambroj אף היא תוספת למילה הראשית apartamento.
ראה גם הרשימה של המונחים הדקדוקיים במבוא .